רצי סבולת – Homo-Sapiens

אז איך הכול מתקשר לריצה? לצורך הישרדות התפחנו לציידים, צייד באמצעות אבנים ומקלות. למעשה, השימוש בחניתות החל רק לפני 200,000 שנה, שימוש בקשתות בסה"כ לפני 50,000 שנה.

שיטת "ההתמדה" היא זו ששימשה את הציידים, השיטה כללה איתור בעלי חיים, מעקב ומרדף. המרדף ערך שעות ובקצב נוח עד שבעל החיים התמוטט מתשישות ואפיסת כוחות. המנגנונים האנרגטיים היו בעיקר אירוביים אבל גם מנגנונים אנאירוביים היו מעורבים במרדף, בעיקר בשלב של המתגברות שנועדו להתיש את בעל החיים, המתגברות נעשו בעבודת צוות, כל צייד בתורו.

מה השתנה ולאן הגענו?

לפני 2700 שנה – משחקים אולימפיים לאל זאוס – בעיקר ספרינטים ובמשך יום בודד, משם התפתחו המשחקים ל 4 ימים ונוספו הטלות כידון וזריקות דיסקוס, אלו נתנו השראה למשחקים בעידן המודרני שהחלו בשנת 1896. פסטיבלים מקומיים כללו היאבקות וריצות רבות – רק ריצה אחת הייתה ארוכה. מרתון בוסטון  – 1897 – 18 מזנקים  כיום 20000, 1908 – אולימפיאדת לונדון – מרתון נקבע כריצה רישמית.

ההיסטוריה של האימון –

1800 – ריצות ממושכות בשילוב הליכות.

1930-1910 – פיוריזציה (חלוקה לתקופות), הליכות בחורף, ריצה בשילוב מקטעים מהירים וקצרים מאוד, אימוני אינטרוולים בעצימות נמוכה מאוד – מעט חזרות למרחק של עד 600 מ', 4-7 ק"מ ריצה נוחה עם מתגברות בק"מ האחרון, סיום ב-4 מקטעי ספרינט. המקטעים המהירים נעשו בקצב תחרות מטרה.

1950–1940 – pushing the limit, פארטלק – שטח משתנה, משחקי מהירות/קצב, בתוך ריצות נוחות שילוב מקטעים של ריצות מהירות מקצב תחרות מטרה. אנטרוולים קצרים בעצימות גבוהה 80 חזרות של 200 מ' (דוגמא לאימון של ז'אטופק "הקטר הצ'כי" 50 כפול 400 מ'). הדרגתיות בשילוב מנוחות, תחילת התייחסות לדופק.

1950 – אינטרוולים עם התאוששות אקטיבית, שילוב של אינטרוולים קצרים בתחום האירובי, הדרגתיות ופיוריזציה ברמה גבוה יותר. דוגמא לאימונים של Franz Stampl – מגדולי המאמנים של המאה ה-20 – 12 חזרות של 400 מ' עם 200 מ' התאוששות אקטיבית.

מאמנים משפיעים:

Ernst van Aaken (גרמניה) – "Running Doctor", שיטת L.S.D. – long slow distance. סבולת טהורה. מבין ראשוני התומכים לספורט הנשים בכלל וריצה בפרט.

Lydiard – המאמן הטוב ביותר בכל הזמנים! שיטה המבוססת על בסיס אירובי רחב בדגש על אימוני עליות. הראשון להקים מועדון ריצה חברתי.

ביל בוורמן – 1962 – פרסם ספר בשם "ג'וגינג"…. ואז…

"Running Boom" – 25 מיליון אמריקאים החלו לעסוק בריצה (מרתון לנשים – ריצות לנשים נפתחו רק בשנות ה-70, מרתון אולימפי ראשון לנשים – לוס אנג'לס 1984)

מכאן לאן?

כיום העולם עובר לריצות שטח, ריצות ארוכות בנופים פסטורליים, הכביש נדחק הצידה, האולטרה משתלטת!

בשורה התחתונה – Back to square one!… כל מה שנשאר זה לרוץ עם אבנים וחניתות!